במאי 2011 תוקנה תקנה ע"י נגיד בנק ישראל הקובעת כי חלקה של המשכנתא הניטלת בריבית משתנה לא יעלה על שליש מסך ההלוואה אותה נוטל לווה המשכנתא. תקנה זו אמורה להשיג שתי מטרות:
ראשית מטרתה להקטין את אלמנט חוסר הוודאות הגלום במשכנתא בריבית משתנה. נוטל ההלוואה ידע באופן יותר וודאי מה גובה ההחזר החודשי אותו יידרש להשיב לבנק גם בעוד מספר שנים. מידע זה, כך מקווים בבנק ישראל, יגרום ללווה להמנע מהסתבכות במשכנתא הגדולה מכפי מידותיו תוך הסתמכות על הערכות אופטימיות ולא ריאליות באשר לריבית העתידית הצפויה.
אפקט נוסף אותו מנסה בנק ישראל להשיג הוא ייקור נוסף של המשכנתאות ובכך הקטנת הביקוש והורדת רמת המחירים.
מומחים בתחום אומרים כי מורגשת האטה מסויימת במספר העסקאות אולם לדבריהם, לא ניתן לדעת בוודאות האם הדבר הוא תוצאה של צעדי בנק ישראל או תוצאה משינוי אוירה בשוק.
עוד מציינים המומחים כי ממשלת ישראל פועלת רק בצד של הקטנת הביקושים אולם לא עושה דבר להגברת ההיצע – צעד אשר הכרחי לא רק להורדת רמת המחירים הגבוהה אלא גם לרווחתם של תושבי ישראל.